מתים

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מְתִים[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מתים
הגייה* metim
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר רבוי
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ מְתֵי־
  1. לשון המקרא [ספרותי] אנשים, גברים.
    • ”וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא וַנַּחֲרֵם אֶת כָּל עִיר מְתִם וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִיד.“ (דברים ב, פסוק לד)
    • ”אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט; וַיְהִי שָׁם, לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב.“ (דברים כו, פסוק ה)
    • ”וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי“ (בראשית לד, פסוק ל)
    • ”לֹא יָשַׁבְתִּי עִם מְתֵי שָׁוְא וְעִם נַעֲלָמִים לֹא אָבוֹא“ (תהלים כו, פסוק ד)
    • ”תִּעֲבוּנִי כָּל מְתֵי סוֹדִי וְזֶה אָהַבְתִּי נֶהְפְּכוּ בִי“ (איוב יט, פסוק יט)
    • ”הַאֹרַח עוֹלָם תִּשְׁמֹר אֲשֶׁר דָּרְכוּ מְתֵי אָוֶן“ (איוב כב, פסוק טו)
    • ”אִם לֹא אָמְרוּ מְתֵי אָהֳלִי מִי יִתֵּן מִבְּשָׂרוֹ לֹא נִשְׂבָּע“ (איוב לא, פסוק לא)

גיזרון[עריכה]

  • במקרא רק בצורת הרבים. מקביל לאכדית mutu 'איש, בעל, לוחם' ואוגריתית mt 'איש, בעל, גיבור'.[1]
  • כנראה צורת היחיד היא מְתוּ[2][3] או (מֻתוּדרוש מקור] כמו באכדית mutu): צורת מְתוּ מופיעה בשמות בעברית מתושלח (מתו+שלח בהוראת איש-חרב) ומתושאל,[3] והמילה גם מופיעה בשמות באוגריתית: mtbʕl (מתבעל)[4] ובאכדית בהגיית: מֻתיבָּשׁתִ, מֻתִאל Mutibašti , Mutiel כד'.[5] בתעודות אכדיות מימי סרגון השני נמצא הצירוף: "נִשֶׁה-מתי" (nišē-māti) בהוראת: 'אכלוסיה מקומית'.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

חכמי הדקדוק בימי הביניים נתנו סימן לתועלת הזיכרון על מנת להבדיל בין מְתים, מְ'תֵי־ במשמעות זאת לבין מֵתים, מֵתֵי־ (רבים של 'מת'): במליצה: מתים שמתו (שוכבים) -מנוקדים בצירה(נקודות בקו מאוזן), לעומת זאת מתים חיים ( זקופים) -מנוקדים בשווא (נקודות בקו אנכי). אך כנראה שכלל זה אינו מוסכם שכן עדין יש פרשניות שונות ב-

”לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דָעַת וּכְבוֹדוֹ מְתֵי רָעָב וַהֲמוֹנוֹ צִחֵה צָמָא“ (ישעיהו ה, פסוק יג)
נראה שישעיהו הנביא יצר משחק מילים על ידי שימוש בשתי המשמעויות גם יחד.
  • מתיך(נקוד בשווא) יהפכו למֵתים: מְתַיִךְ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ וּגְבוּרָתֵךְ בַּמִּלְחָמָה. (ישעיהו, ג, כה)
  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 590, entry "mt (III)"
  2. קליין.
  3. 3.0 3.1 HALOT ערך מת. The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel
  4. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 591
  5. "An Akkadian Lexical Companion for Biblical Hebrew", Hayim ben Yosef Tawil, 2009, page 229. ISBN: 978-1602801141.